פסק-דין בתיק ת"א 581-06

1.         מבוא

א.         התובע, מר יחזקאל עזר, מחזיק ב - 25% מהון מניותיה הנפרע של הנתבעת מס' 1, מעלה ראשון בע"מ (להלן - "החברה" או "הנתבעת") והוא אחד ממנהליה. הנתבע מס' 2, מר סעד רסולי (להלן - "הנתבע" או "רסולי"), הוא רואה חשבון העוסק ביזמות והוא מחזיק ב - 50% מהון מניותיה הנפרע של החברה והוא אחד ממנהליה.

                        הנתבע מס' 3, מר יעקב עזר, הינו אחיו של התובע. מר יעקב עזר מתגורר במנצ'סטר, אנגליה, והוא מחזיק ב - 25% מהון מניותיה הנפרע של החברה.

ב.         בכתב התביעה כונה מר יעקב עזר "נתבע פורמלי", ובסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי -

"הנתבע מס' 3, אחיו של התובע, ומי שמיוצג, בכל הנוגע לנתבעת מס' 1 על ידי התובע, מסכים לכל הסעדים המבוקשים בתביעה זו ו/או לכל פתרון שיהיה מוסכם ומקובל על התובע בקשר עם העניינים נשוא התביעה. לפיכך אין לתובע כל תביעה או דרישה כאמור כנגד הנתבע מס' 3, וצירופו נועד על מנת לאפשר לו להבהיר עמדתו זו בפני בית המשפט, אם וככל שהדבר יהיה נחוץ לדעת בית המשפט".

לאור האמור לעיל הרי שבמילה "הנתבעים", מכאן ואילך, הכוונה היא לחברה ולרסולי בלבד.

ג.          בתביעה שלפני עתר התובע לחייב את החברה ואת הנתבע, יחד ולחוד, לשלם לו "דמי ניהול ייחודיים" בסך 3,431,585 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום הגשת התביעה (30.5.06) ועד לתשלום בפועל. לטענתו, דמי הניהול הייחודיים בסך 3,431,585 ש"ח מגיעים לו בגין מעורבותו ופועלו בהקמת פרויקט בניה בראשון לציון.

2.         עובדות הראויות  לציון

א.         ביום 18.9.07 הגיש בא כח התובע לתיק בית המשפט ייפוי כח כללי מיום 25.1.00 בו ייפה מר יעקב עזר, הנתבע מס' 3, את כוחו של התובע לפעול בשמו ומטעמו בכל דבר ועניין.

התובע טען כי "מכח ייפוי הכח הנ"ל, וכאמור בסיפא לכתב התביעה, אישר התובע, בשמו של הנתבע מס' 3 את הסכמתו לנטען בתביעה" (סעיף 3 להודעה מיום 18.9.07; וראו גם בסעיף 7.6 לסיכומי התובע).

ב.          הנתבעת היא חברה פרטית שיוסדה בשנת 1990 על ידי התובע ואחיו (הנתבע 3).  אין הסכם מייסדים בכתב בין בעלי המניות ומייסדי החברה.

ג.          החברה פעלה להקמת פרויקט בניה בראשון לציון (להלן - "הפרויקט"). במסגרת הפרויקט הוקמו עשרות יחידות קוטג'ים ושלושה בנייני דירות ובבבעלות החברה נותרו מספר מגרשים.

3.         כתב התביעה

א.         התובע טען כי היקפו הכולל של הפרויקט (מחזור המכירות), כפי שמצא את ביטויו בדו"חות הכספיים של החברה, מסתכם נכון ליום הגשת כתב התביעה    בכ - 50,004,829 ש"ח (נומינלית), ובצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית עומד הסכום על סך של 108,450,690 ש"ח כולל מע"מ.

ב.         התובע טען כי ביצוע הפרויקט החל בשנת 1993 וחלק הארי של בניית הפרויקט הסתיים בשנת 2000.

ג.          בכתב התביעה נטען כי בכל מהלך ביצוע הפרויקט, החל משלביו הראשונים ביותר ועד למכירת היחידות, ניהל התובע, לבדו, את כל ענייני הפרויקט מראשיתם ועד סופם. התובע טען, כי הוא היה האחראי היחיד והבלעדי על יחסי הציבור והשיווק של הפרויקט, ענייני הכספים, התקשורת עם הספקים, הקבלנים, רשויות התכנון, עבודה מול הבנקים, הליכים משפטיים, חתימה על חוזים, הנהלת חשבונות וכדומה.

ד.         לטענת התובע -

"כבר בתחילת ביצוע הפרויקט הובהר והוסכם בין בעלי המניות בנתבעת וכן בין הנתבעת לבין התובע כי בפרויקט שעתיד להתנהל שנים ארוכות, ואשר התובע אמור לנהלו ולהובילו בצורה צמודה, ישולמו דמי ניהול ייחודיים בגין חלקו בניהול הפרויקט, וזאת כמובן מעבר ל"דמי הניהול" השוטפים, שהסתכמו בסכומים נכבדים ביותר - כ 5,000,000$ (כולל שווי שני חצאי מגרשים שקיבלו בעלי המניות), סך הכל, אשר קבלו בעלי המניות בנתבעת, במשך חיי הפרויקט, באופן שווה, מכוח החזקותיהם בחברה הנתבעת מס' 1" (סעיף 16 לכתב התביעה).

ה.         אולם, טען התובע, להבדיל מעצם ההסכמה העקרונית על כך שמגיעים לו דמי ניהול ייחודיים - הרי ששיעור דמי הניהול הייחודיים לא הוסכם מפורשות מעולם.